החקלאות הישראלית מהווה אבן יסוד לעבודה העברית אשר התחילה עם ראשיתה של ההתיישבות במאה הקודמת. היא זו אשר התוותה את הדרך להקמתה של מדינת ישראל, הייתה מעורבת משמעותית בבניית המדינה וכוחה והבטחת הביטחון התזונתי משך כל שנות קיומה, על אף האיומים מבחוץ. ללא חקלאות ישראלית, אין למדינת ישראל אפשרות להבטחת רצף תזונתי רציף עבור כלל אזרחי ישראל.
יחד עם זאת, ממשלות ישראל והחקלאים התקוטטו ביניהם כאשר כל אחד מתבצר בעמדתו, מתוך אמונה בצדקתו: מדינת ישראל מחד בשם הרצון להוריד את עלויות הפירות והירקות והחקלאים מאידך בשם הרצון להבטיח את שלמות תעשיית החקלאות הישראלית. מפלגת שחר מוצאת את עצמה כמתווכת משמעותית בין שתי העולמות הללו, מתוך הרצון לגשר על הפערים ולהבטיח מחד הורדת מחירים ומאידך את השלמות של תעשיית החקלאות הישראלית.
מתן תשלומי תמיכה לחקלאים במקום הטלת מכס ייבוא
מרבית מדינות העולם משתמשות בכלים ישירים לחקלאיים על מנת לעודד הורדת מחירים, כאשר אלו נעשות באמצעות תשלומי תמיכה פר דונם ללא קשר לסוג הגידול והגדלת תקציבי פיתוח ומחקר אשר בתורם עשויים להוביל לפיתוחים שיוזילו את עלויות הייצור. בישראל, לעומת זאת, ההגנה היחידה שניתנת לחקלאים הינה באמצעות הטלת מכסי ייבוא, אשר הוכיחו ברבות השנים שהללו אינן בהכרח מוזילות את העלויות הסופיות ואינן מאפשרות ייבוא מקביל של מוצרים אשר אינם מיוצרים בחקלאות הישראלית.
מפלגת שחר תאפשר אפוא, באמצעות חקיקה ותוך שיתוף פעולה עם החקלאים ומשרד החקלאות, תמיכה ישירה לחקלאים ולאפשר את המשך החקלאות הישראלית, על ידי ביצוע תשלומי תמיכה ישירים לחקלאים, הגדלת תקציבי פיתוח ומחקר, הפניית משאבים לפיתוח המרחב הכפרי וכן הטלת מכס ייבוא בהיקף מצומצם מהקיים כיום, זאת לשם מתן שוויון הזדמנויות בהתמודדות של חקלאי ישראל אל מול מקביליהם בעולם ולהבטיח את המשך פיתוחו של החקלאות הישראלית.
צמצום משמעותי של פערי התיווך שבין החקלאי לצרכן
שנים רבות מדי דנים בחברה הישראלית אודות פערי התיווך המשמעותיים שבין החקלאי לצרכן, כאשר הדבר נובע בעיקר משרשרת שיווק אשר כוללים בתוכם שני שחקנים משמעותיים: הסיטונאי והקמעונאי. שני שחקנים אלו יוצרים פערי מחירים משמעותיים, אשר יכול להגיע לעשרות אחוזים מהעלות הראשונית של החקלאי, אשר מוביל לפגיעה הן בהכנסות של החקלאי והן בהוצאות של אזרחי ישראל עבור פירות וירקות – אשר מהווים לכל בר דעת מוצר צריכה בסיסי וחיוני לחברה בריאה.
מפלגת שחר תיכנס לעובי הקורה בסוגייה זו על ידי הקמת מערך שווקים עירוניים ואזוריים, אשר יוקמו במתחמים ייעודיים ובפיקוח של משרדי החקלאות והפנים, לשם יצירת שווקים בלתי תלויים בסיטונאים וקמעונאים שיאפשרו את מכירת הפירות והירקות מהיצרן (החקלאי) לצרכן במחיר של עד 15% ממחיר הייצור של החקלאי. באמצעות הקמת מערכי שווקים שכאלו ניתן יהיה להביא להורדת מחירים משמעותית ויצירת לחץ כלפי הסיטונאים והקמעונאים, אשר יפעלו גם הם להורדת המחירים והגברת שקיפות המחירים אל מול הצרכנים.
הגדלת מכסות מינימום למשק המקומי
מכסות המינימום בחקלאות היא זו אשר קובעת את הכמות המיוצרת פר שנה עבור מוצר נתון כלשהו. זוהי אפוא מדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהם על מנת להבטיח את ביטחון תזונתי והספקי מזון בעתות שלום וחירום, כפי שנהוג במרבית המדינות. יחד עם זאת, מכסות המינימום בחלק מהמוצרים החקלאיים נמוך מדי ואינו עונה על הצרכים המקומיים, כפי שנוכחנו לדעת במספר מקרים אשר התרחשו בעבר ואשר מנעו גישה למוצרים חקלאיים בסיסיים.
מפלגת שחר תפעל מתוך אחריות לאומית ובשיתוף פעולה עם החקלאים ומשרד החקלאות, לשם הגדלת מכסות המינימום של המוצרים החקלאיים המשווקים לציבור הרחב, לצד הגדלה של מכסות המים לחקלאות. זאת ועוד, תבחן המפלגה את הקצאת המכסות בהתאם לפלח האוכלוסייה, על מנת לוודא שכל פלח אוכלוסייה מקבל מכסות מינימום הגיוניות במקום קבלת מכסות אחידות לכלל משק החקלאות.
עידוד שימוש בטכנולוגיות עילית
מיקומן של טכנולוגיות חדשות בחקלאות העולמית עושות את דרכן משדה הייצור ועד לצרכן, באמצעות שלל פיתוחים, מנגנונים ותקציבים המנותבים למטרות אלו. גם בישראל יש שימוש בטכנולוגיות שכאלו, אולם ניכר שהדבר לא בא לידי ביטוי בעידוד החקלאים בשימוש בטכנולוגיות אלו וכן לא מנותבים מספיק תקציבי מחקר ופיתוח אשר יכולים להוביל לפריצות דרך משמעותיות. הדבר נכון הן לתוצר החקלאי ברמת הפירות והירקות והן התוצר החקלאי ברמת הבשר, אשר עובר תהליך של צריכת "בשר מעבדה" במקום בשר מן החי.
מפלגת שחר תפעל אפוא לשילוב העתיד הטכנולוגי עם זו החקלאי, באמצעות יצירת תוכניות עבודה עם משרד החקלאות ועם החקלאים לשם חינוך ועידוד שימוש בטכנולוגיות אלו, הפניית משאבים משמעותיים לצורכי מחקר במוסדות מובילים בתחום החקלאות, עידוד להקמת מעבדות ובתי עסק המייצרים "בשר מעבדה" והצבת החקלאות הישראלית כפורצת דרך, כפי שהייתה בעבר הלא רחוק.
